אחד המקרים שלא אשכח לעולם. חנוכה, סוף 1993. אני חוג"ד גדוד רותם לפני שחרור, יושב בשער עגל כי נשארתי שבת. המג"ד עימאד פארס מתכונן לצאת הביתה לבוש מדי א'. פתאום מודיעים על חניבעל, טנק מרכבה סימן 3 בשומריות לא עונה כבר חצי שעה. עימאד מתארגן ב-205 הצה"לית שלו ואני עם האמבולנס נכנסים פנימה, כן כן עם רכבים כאלה. אז היתה הנחיה שנכנסים עם כל דבר כדי להציל חטיפה בתוך הכפרים העויינים שמול רכס רמים.

פתאום שומעים הודעה בקשר שהטנק נמצא, חטף סאגר, אחד או שניים. יצאנו בחזרה, אני והצוות נסענו למנחת בגיבור, שם חיכה צוות תאג"ד שריון מ-188 או 7, אני לא זוכר. הכרתי את החוג"ד מהקורס, הפצועים הגיעו במסוק. המט"ק חטף פגיעה ישירה ונהרג, הטען קשר פצוע, לא זוכר אם נהרג או לא.

אני רק זוכר את המט"ק. קראו לו הראל שרם. כל יום זכרון אני נכנס לדף הפייסבוק שלו. בתור חובש גם בצבא וגם במד"א רואים הרבה, אבל אותו אני לא אשכח.