העמותה להנצחת מורשת הלחימה ברצועת הביטחון בלבנון ותמיכה בנפגעי נפש מהתקופה.
מחזירים למי שנתן – תמיכה, חיבור והנצחה
עמותת "קו לבנון" הוקמה במטרה להעניק תמיכה, ליווי והוקרה ללוחמי צה"ל ששירתו במערכה ברצועת הביטחון בדרום לבנון בשנים 1982-2000. במשך שמונה עשרה שנים, לחמו חיילי צה"ל בגזרה מורכבת ומאתגרת, תוך סיכון חייהם, הקרבה אישית עצומה ואובדן של רבים מחבריהם לנשק. כיום, עשרות שנים לאחר השירות הצבאי, רבים מהם מתמודדים עם קשיים פיזיים, נפשיים וחברתיים, והעמותה פועלת כדי לעמוד לצידם, לתת להם מענה ולחזק את הקהילה הייחודית שנוצרה סביב חוויות הלחימה המשותפות.
מה אנחנו עושים? עמותת "קו לבנון" פועלת בשלושה תחומים עיקריים:
תמיכה וסיוע ללוחמים הוותיקים
אנו מספקים מגוון שירותים ללוחמים ששירתו ברצועת הביטחון, כולל תמיכה נפשית, ייעוץ רפואי, סיוע משפטי והכוונה מקצועית. בנוסף, אנו מפעילים את "מסע לעיבוד חוויות ליל המסוקים", עבור מי שהיה שם במשימת חילוץ ואיסוף חללי אסון המסוקים. מטרתנו היא להבטיח שלוחמי העבר לא יישארו לבד בהתמודדות עם אתגרים שונים שנוצרו בעקבות שירותם הצבאי.חיזוק הקהילה וחיבור בין הלוחמים
אנו מקיימים מפגשים חברתיים, כנסים ואירועים שונים שמטרתם לשמר את תחושת האחווה והחיבור בין הלוחמים, ולהעניק להם מסגרת תומכת בה יוכלו לשתף, להתחזק ולשמר את הקשר הייחודי שנוצר ביניהם בתקופת שירותם הצבאי.הנצחת הנופלים ושימור מורשת הקרב
אנו מקדישים משאבים רבים לפעולות הנצחה וזיכרון לחללי רצועת הביטחון. העמותה מארגנת טקסי זיכרון, מפגשי עדות וסיפורי מורשת, וכן מפעילה את פרויקט "זיכרון אישי בכיתה" שבו לוחמים משתפים את סיפוריהם עם תלמידים בבתי הספר. אנו מאמינים כי עלינו לשמר את זכרם של חברינו שנפלו ולהעביר את סיפורם לדורות הבאים.
קהילת הלוחמים – לא שוכחים, לא נשכחים לוחמי רצועת הביטחון בדרום לבנון הם קבוצה ייחודית בהיסטוריה הצבאית של ישראל. למרות השנים שחלפו, רבים מהם עדיין נושאים בגופם ובנפשם את משקעי הלחימה. עמותת "קו לבנון" הוקמה מתוך תחושת אחריות עמוקה לדאוג להם, לחזק אותם ולוודא שהחוויות שעברו והתרומה האדירה שלהם לביטחון המדינה לא יישכחו.
הצטרפו אלינו! אנו מזמינים אתכם לקחת חלק בעשייה שלנו – בין אם כתורמים, מתנדבים או כשותפים לפעילויות השונות. יחד, נמשיך להעניק תמיכה ללוחמים, לחזק את קהילת הלוחמים ולהנציח את זכר הנופלים.
כי הם נתנו – ואנחנו זוכרים.