בעיקרון בארץ יש 3 זירות בטש: חדרה וצפונה, חדרה ודרומה וכמובן איזור אילת. אני שירתתי בבסיס חיפה על דבורה שתפסה קו צפון בתוך לבנון בסיורים  בט"ש ופעילות מבצעית. צוות קטן של 12 לוחמים שכולל מפקד, סגן וצ'יף (מפקד מכונה) כאשר לכל לוחם תפקיד מוגדר בספינה בעמדות קרב.

אי שם ב-96, אנחנו בקו הצפוני, היתה התראה חמה על מלכוד בעליה לרותם ועקב כך היינו צריכים להעלות קבוצה של לוחמים מראש הנקרה דרך הים. הורדנו ס"ג (סירת גומי) בראש הנקרה ואספנו כל פעם 4 לוחמים, עד שהעמסנו את כולם. על הספינה החבר'ה מתחילים לשפוך ופתאום להפליג כל היום לא נראה כזה בית זונות . מתקרבים לראס ביאדה ועכשיו הפעולה הפוכה – בחוף מחכה לנו טנק וכוח לוחם שנפרס לאבטחה ואנחנו מתחילים להוריד את החבר'ה בנאגלות ,כאשר הס"ג נראית כמו בסרט של רמבו – מאג פתוח בחרטום, חייל אחד שוכב על החרטום, החי"רניקים, שרק סיימו להקיא את החיים על הדבורה, עכשיו חוטפים שפריצים עם כל התיקים שלהם ומנסים להתכווץ כמה שרק אפשר מאחורי הבידונים. עושים החפה ראשונה, החבר'ה יורדים, אומרים תודה, קצת בהלם. חוזרים, עושים עוד כמה נאגלות ומסתלקים מהשטח.

בלילה, ערב בלי ירח, חושך מצריים בים, אנחנו מתצפתים על החוף ופתאום ירי מטורף על רותם, כל הגזרה מתמלאת נותבים, אנחנו חותכים מערבה ורק מקווים שכולם שם בסדר. אז אם מישהו מהלוחמים פה וזוכר את האירוע אשמח לשמוע מהצד שלו.