אי אפשר להסביר.
כי איך נסביר 29 כדור במחסנית כפול שבע?
איך נסביר חצי כדור פינג פונג גומי להחרשת מימיות?
איך נסביר שהכל, אבל הכל, קשור אליך – מימיות, כובע, כל דבר?
איך נסביר שהיתקלות היא חלום, רק שיבואו?
איך נסביר כוננות עם שחר בקור של לבנון?
אי אפשר.
אפשר רק לספר ש-29 כפול 7 זה חיילות.
אפשר רק לספר שהשקט הוא קריטי אחרת זה לא ייגמר טוב.
אפשר לספר שהכל קשור אליך כי מה שלא קשור ייפול, ומה שייפול ימולכד, ומה שימולכד יחכה למי שיבוא אחריך עם מלאך המוות?
אפשר לספר שהיתקלות היא חלום של ילדים , אבל ממבט אחורה זה , איך נאמר, קצת לא שפוי?
אפשר לספר כי כל בוקר, לפנות בוקר ועד חזל"ש אנחנו שם על הגדר, מחכים להתגשמות הרעשים של הלילה, כי אור היום מספר הכל.
מוקדש לכל אלו שמביטים אחורה ולא מסוגלים להסביר למי שלא היה שם מה זה, ואיך זה מרגיש.
כי אחרי הכל אי אפשר להסביר.
