נכנס פנימה ומצדיע, שלב של דיסטנס מטורף וארז לב רן המ"פ – שיקלוט אותי אחרי זה כמ"מ, ימשיך ויהיה מח"ט בצה"ל, ישתחרר ויהפוך לחבר נערץ בפייסבוק, איש חינוך וערכים משכמו ומעלה, אחד הטובים שיצא לי להכיר – אומר לי לשבת.
נבחרתם לעלות ללבנון, לעזור לגדוד אחר שחיילי נובמבר '90 משתחררים ממנו. אתם לא תסיימו את הצמ"פ ותעלו עוד השבוע. משם תצאו לקורס מפקדים. זוכר את את עצמי נהיה לבן, לא מכיר תרחישים כאלו מהעבר וזה לא היה צפוי בעליל, אבל אני חייל מצטיין, מוביל וברור שעושים ועולים. אימון קצר בגדוד 82, טען קשר בטנק עם נהג שכבר היה על הדפוק שלו, תותחן ותיק ומ"מ תותח. בוקר ב'עגל' ליד מטולה, עליה ראשונה אי פעם ללבנון, מתכוננים לעלות למוצב עישייה. על השער יש מוביל ועליו נגמ"ש M113 שרוף עם חורים מחדירת RPG. יופי של קבלת פנים.
שיירה ארוכה כשאתה ספון בספארי ממוגנת, בקושי רואה משהו, ואז מפגש ראשון עם לבנון המדהימה והיפה, עם ההרים, הטבע והדיסוננס בין הסיטואציה והמקום. לילה ראשון, מארב 'דוב מוצב' שאומר שאנחנו מתמקמים צמוד למוצב ומגינים עליו. מזג האויר שאיפשר גופיות בבוקר הופך להיות חורפי. פעם ראשונה שאני נתקל בשילוב של טנקים וגשם. הקפצה של כמה קילומטרים להעביר ציוד חורף לצוות אחר שתקוע רחוק מהמוצב, ירי ראשון לאזורים חשודים. חיית הברזל הזאת שואגת על שבילים הרריים בלבנון בחושך מוחלט. כל כך שונה מאימון הצוות שהתקיים רק שבוע לפני. מגיעים, נותנים וחוזרים שוב תוך כדי ירי למקומות הבעייתיים.
מסיים את הלילה הגשום הזה עם תחתונים וגופיה רטובים, לילה קר כשהטיפות חודרות מתחת לחרמונית והשכבות. בוקר, יוצא מתא הטען לטיפול אחרי תנועה, סיפון הטנק רטוב ואני מביא גלגול וסלטה מהסיפון לרצפה. רק אלוהים יודע איך לא שברתי כלום. מתאושש ומסיימים להכין את הטנק, היידה למיטה, בלילה צריך לצאת שוב למארב.
תם לו היום הראשון בלבנון. אחרי זה עוד אמשיך בתור מ"מ וסמג"ד, אראה את לבנון משתנה לי מול העיניים.
