היינו במוצב עיישיה בנוהל קרב לקראת מארב. במהלך נוהל הקרב, הודיעו למחלקה שלנו שאנחנו הולכים להיות צוות חילוץ של סיירת צנחנים שיוצאים למבצע בקלעת ג'בור. המבצע שלהם נדחה שוב ושוב עד שלבסוף הוא יצא לדרך. עברנו יום מתיש של תרגולות ותחקירים. התכוננו במלוא המרץ למשימה, ואז רגע האמת הגיע ולצערי זה קרה – הכריזה של מוצב ריחן הודיעה "צוות רובאית לכלים", שזה בעצם אומר שזה לא תרנגול אלה מצב אמת. הם נתקלו. הוקצפנו עד למוצב צד"ל, חונה, וחיכינו להמשך משימות תוך כדי שאנחנו שומעים את ההיתקלות בקשר. היה שם בלאגן. היה מאוד קשה לשמוע את הכל. חיכינו בחונה עד הבוקר ואז החזירו אותנו חזרה לריחן וחזרה למוצב שלנו.

ארבעה חודשים התאמנו חיילי סיירת הצנחנים יחד עם קציני הנדסה למבצע יזום שנקרא "צמצום טווח". מטרת המבצע הייתה להגיע לבסיס יציאה של מחבלים סמוך לכפרים מיידון ומשערה. ההכנה כללה אימונים באזורים שונים בארץ ורק לאחר שרכשו מיומנות, אושר המבצע ע"י דרגים גבוהים בצה"ל, לרבות שר הביטחון. בתאריך ה-22 בפברואר 1999, יצא כוח של 27 לוחמי סיירת צנחנים עם שני קציני הנדסה קרבית למבצעים מיוחדים. אחד מהם היה סגן לירז טיטו. הכוח תודרך אישית ע"י אלוף פיקוד צפון דאז האלוף גבי אשכנזי, ומפקד היק"ל תא"ל ארז גרשטיין ז"ל.

הכח היה אמור לפעול באזור ג'בל קלעת ג'בור שבגזרה המזרחית של דרום לבנון, מצפון לקו האדום. בשעה 20:20 יצאו הלוחמים ממוצב צד"ל. לוחמי הסיירת נעו בדריכות כשהם קשובים לרעשים חריגים. במהלך התנועה, מס' חיילים זיהו תנועות חשודות והבזק אור ("נצנוץ"), רק לאחר דיווח לחמ"ל ובדיקת השטח באמצעים טכנולוגיים יעודיים שלא העלו דבר, ניתן אישור להמשיך קדימה. בשעה 00:30 לערך הגיע הכח לנק' פתיחה כשלושה עד ארבעה ק"מ בתוך לבנון, ולראשונה הוא מתפצל עפ"י החלטת רס"ן איתן בלחסן, מפקד הכח. החוליה הקדמית שכללה את בלחסן, לירז ומס' לוחמים החלה לנוע קדימה לשיא גובה על מנת לבדוק את השטח. השטח בו מתבצע המבצע הוא שטח סבוך ומסולע המגביל את שדה הראייה למטרים ספורים בלבד. מעט אחרי חצות מגיע הכוח לאזור העמדות. תוך כדי בדיקה, איתן ולירז ירדו משיא הגובה על מנת לוודא שהשטח אכן בטוח להתפרסות שאר הלוחמים. בדיוק באותה נק' זמן, 00:30, נפתחה אש מנשק אוטומטי מטווח קצר (כמטר) . ממכת האש הראשונה נפגעו איתן ולירז. סגן דוד גרנית שהיה מאחור פתח בירי תגובה ותוך כדי כך הוא נפצע. בעודו פצוע הזעיק את החיילים האחרים והורה לפנות את איתן ולירז שנהרגו. גרנית מת מפצעיו לאחר מכן. מכאן ואילך התנהל קרב קשה עם המחבלים שתוצאותיו חמישה חיילים פצועים. המחבלים הצליחו לחמוק בחסות הבולדרים ושעת הלילה.

תהליך הפינוי של הכח ארך שעות וכלל מסוקי סער יחד עם שני מסוקי אפאצ'י שעסקו בנטרול מקורות הירי ובחיפוי על תהליך החילוץ. סגן דוד גרנית קיבל צל"ש מאלוף הפיקוד לאחר מותו על האומץ שגילה במהלך הקרב וניהולו גם לאחר פציעתו. באותה היתקלות בין חיילי צה"ל לבין מחבלי החיזבאללה נהרגו רס"ן איתן בלחסן ז"ל, סגן לירז טיטו ז"ל וסגן דויד גרנית ז"ל, וחמישה לוחמים נוספים נפצעו.