חזרנו, ובבסיס חיכתה לנו ארוחה חמה. העברנו את הלילה בידעה שאנחנו מחר בבוקר יוצאים שוב ל-48 שעות, למארב שקראנו "שכחו אותנו בואדי 2" ולאו"ק בקשר "נירב"' (צברין הפוך). יצאנו למארב. בדרך הלוך, אחד החיילים נפל למים הקפואים במעבר על עמוד חשמל שוכב שהיווה מעבר נחל. המשכנו לנקודת המארב ושם הוא החליף למדים חדשים שהבאנו ספייר בגלל השלג והגשם. שכבנו, ובלילה האחרון, בערך בשעה 5 בבוקר, עמדת התצפית מדווחת לי שהיא מזהה נצנוץ של אור מהכיוון הצפוי להגעה של החוליה. לנו לא היה קשר עין, שכן נקודת המארב נבחרה בצורה כזאת שהחוליה תיחשף רק כמה מטרים לפני שמתקילים אותה. התצפית ממשיכה לדווח לנו על התקרבות שלהם. זיהוי וודאי של נצנוץ ושל ראבע דמויות גדולות ולא ברורות (היה שלג כבד). אני כמובן פועל על פי הנוהל של הכנת המארב להיתקלות, וכ-20 מטר לפני שהחוליה מגיעה אלי אני מזהה את ארבע הדמויות בקושי רב מתקרבות. מתכונן למכת אש ואז פתאום…אני מזהה שהדמויות האלו הם ארבעה חזירי בר גדולים והנצנוצים הן העיניים שלהם.

למחרת חזרנו לבסיס והנגמ"שים אספו אותנו קצת לפני העליה לכאוכבא. היה קפוא. ואז קיבלנו דיווח מהמודיעין שהמשת"פ החליט לא לצאת כי היה שלג כבד.

התמונה מצולמת מהרכס של כאוכבא לכיוון החרמון, ואדי צברין למטה.