





מיותר לציין. החייל הזה הוא אני
(שימו לב: זו הגרסא המקוצרת של השיר שאורכת 52 דקות בלבד . שווה להאזין בנחת וברוגע, בסבלנות וללא דעות קדומות). תרגום המילים המרטיטות מצורף למטה. לא להחמיץ
אז איך הגיעה אליי הקלטת של הזמר המצרי הנודע, שמת בהיותי בן שנתיים, ולמה דווקא שירים בשפת אויב, בארץ אויב, השרו עלי כזה רוגע, והאם אפשר לספר סיפור על לבנון בלי גילויי גבורה, לחימה, דם ודמעות? בוודאי שכן. החיים במוצבי הלבנון, 4 חודשים בכל פעם, הורכבו גם ואפילו בעיקר מן הפרטים הקטנים, הפחות הירואיים ונשגבים בחיים. הסכיתו ושמעו.
נא להכיר: ג'ורג' . שם בדוי או אמיתי, אין לדעת. לבנוני נוצרי מארוני, בן העיירה מארג' עיון (לא אחותה של מארג' סימפסון). כבן 30-45 (בגיל 20 כל אחד שיש לו ילדים נראה לך זקן). חייל צד"ל שדואג לנו לתספוקת שלא מן המניין של מוצרים, בעיקר מוצרי מזון (אך לא רק) וסיגריות במחירים זולים בהרבה מהנהוג בארץ. אותו ג'ורג', שרבו השמועות עליו ובשלב מסוים גם על מותו בנסיבות מסתוריות, ידו בכל ויד כל בו. ברצותו מביא לנו ארגזים של משקה תות בננה
תוצרת ארץ הארזים, ברצותו מרלבורו לייט ב-20 ₪ (במקום 100 לפאקט), ותמיד היה מציע לנו מאפה ממולא בשם "מנאקיש", שזו אחת ממנות הדגל של המטבח הלבנוני המהיר. מה שקוראים אצלנו בחורפיש "סמבוסק". משום מה, הוא גם היה אחראי על תספוקת המים למוצבים, שהיתה מצומצמת למדי, ויצרה משמעת מקלחת של פעם בכמה ימים.
לג'ורג' היו חברים, צד"לניקים גם הם, שעסקו במוצב בעיקר בבינוי, לא בלוחמה. מהר מאד התחברתי עם אותם טיפוסים עממיים, קולניים ושמחים (בקיצור – גולנצ'יקים ), אך בבחינת "כבדהו וחשדהו". כאשר הללו היו שומעים את הקלטות שהבאנו מהארץ – אשר כללו בעיקר את עופר לוי, שרית חדד של תחילת דרכה, זהר ארגוב של סוף דרכו, גידי שמור ודוד טסה כשעוד היה ילד הפלא של הזמר המזרחי – היו מצטרפים מדי פעם אלינו. כשהיינו חוזרים ממארבים ושרים את שירי הרובאית, היו הללו נהנים מהופעה חינם
אין כסף ומריעים.
עבדל חאלים היה בשבילנו המבצע המקורי של השירים "סוואח" ו "סלאמת סלאמת" של עופר לוי , כפי שהיה כתוב בעטיפת הקלטות שכה אהבנו לשמוע. מעולם עד אז לא שמעתי את קולו של חאפז ולא את הביצוע המקורי, ומאד השתוקקתי לכך. בדיעבד הסתבר שקולו היה מוכר לי מתחנות הרדיו בערבית שאהבתי להאזין להן, רק לא קישרתי את הקול למבצע הדגול. בהיותי אחראי הן על המוסיקה, הן על הדרבוקות והן על השירים ברובאית, היו לי ארגזים עם קסטות. אחת מהן של, לא תאמינו: קוקו מאילת (המקורי!
). ואחד השירים שלו "זהיל הווה" גם הוא של עבדל חאלים. וישמעו הצד"לניקים זמר ישראלי שר עבדל חאלים וישמחו אל ליבם, ויתפלאו עד מאד
ויצטרפו לשיר.
מיד הרחתי ריח של הזדמנות. ניגשתי אליהם ובעברית מתובלת בערבית עם נגיעות בצרפתית שלמדתי בכיתה ז' ותנועות ידיים מזרח תיכוניות, רקמתי עסקת חילופיי שבויים נוסח לבנון: אתם מקבלים את הקסטה המקורית של קוקו מאילת כולל השיר "זהיל הווה", ואני מקבל 2 קסטות בערבית (לא מקוריות), אחת מהן של עבדל חאלים והשניה לבחירתכם. כאשר נכנסתי לצוללת והכנסתי את הקסטה אל הטייפ, התאכזבתי לשמוע שיר לא מוכר, ארוך, עם פתיחה של מעל ל-10 דקות עד ששומעים את קולו של הזמר. השיר לא היה ממש קליט, ובעיקר ארוך, ארוך כמו מארב 72 שבלילה אתה לא עוצם עין ובבוקר אתה מסתתר בסבך ומנסה לישון תוך כדי בליסה של עיסת תמרים, אגוזים, וכיכרות לחם עם שוקולד
. אלא מה? בשמיעה שניה ושלישית וככל שהאזנתי יותר – כי איזה ברירה היתה לי בתוך הצוללת? הרי אין שם קליטה מתחת לאדמה – התאהבתי בשיר. ברוגע. בקולו המתחטא והמסתלסל של עבדל חאלים. מרגיע ומלטף, יוצא מתוך הלב וצלול כמי מעיין, כמים חיים הזורמים אל נהר א-ליטאני למרגלות פונדק הדרכים הציורי שעל גדות הנהר, שחלפנו על פניו במוסלקות, בדרך הארוכה הביתה, לארץ המובטחת.
הקסטה השניה אגב (תודה ששאלתם ) הכילה שירים קצביים עד מערביים וילדותיים למדי, חלקם שירי חג המולד בערבית, חלקם שירי פופ ושיר אחד מוזר בקצב הראפ המדבר על נורייגה ועל M16 ואמ"ל. בקיצור, קול הרעם מביירות. את זו של עבדל חאלים לקחתי כמובן הביתה ושמעתי עשרות פעמים לפני השינה. היא ליוותה אותי עד שרכשתי את הדיסק המקורי, ועד היום השיר הזה נחשב בעיני כאחת היצירות היפות
. מדובר לא רק בזמר מחונן – שאגב היה בין המפורסמים והאהובים במצרים, בתקופה של פאריד אל אטרש ואום כולת'ום – אלא גם בתזמורת שלמה של כינורות
, כלי מיתר, נשיפה, הקשה וכו'. ממש אורקסטרה .ראשון לציון מארש!
בהמשך השירות , רכשתי בעיקר מחברון ובעסקאות חליפין (תמורת מחרוזות מסבחה) את שאר הרפרטואר של עבדל חאלים והוא בעיני אחד הזמרים האהובים עד היום . חבל שמת בגיל צעיר (ממחלת הבילהרציה, כתוצאה משתיית מי נילוס מזוהמים בילדות), אך בוודאי היה מתהפך בקברו לו ידע שלוחם צה"ל על אדמת לבנון מאזין לו בשקיקה, לילה לילה, בין פצמ"ר לפתיחת ציר
.
להלן ביאור מספר מושגים שזר לא יבין:







בוודאי סברו שמדובר בקוטפי דובדבנים העושים דרכם להרי השוף. שופוני יא נאס



