מוצב רותם, קיץ '99. שאריות של פלוגת מסלול מרץ '98, גדוד צבר, שהוקפצו להחליף את המסייעת. שגרת מוצב של מארבי ארטישוק ופצמו"ר פעם ביומיים נשברת כשמודיעים על ביקור של מפקד חיל הים במוצב. למיטב זכרוני, הוא הגיע עם דבור עד החוף ואספו אותו למוצב עם הנגמח"ון. אני זוכר שבתור חי"רניקים, לא ממש עניין אותנו הביקור הזה, להבדיל מהחבר'ה של המי"ק שהיו באקסטזה: מח"י מגיע! (What the fuck is Mahi?!).

כמו בכל ביקור של אלוף במוצב, כל הכרמלים במוכנות, האלוף מסיים את הביקורת במי"ק ויוצא למרחב המוגן ובשלווה שכזו פונה ומודיע, יאללה – התקפת מוצב בתרנגול. אני זוכר שלא הבנו מה קשור מפקד חיל הים לתרגיל התקפת מוצב…אבל עשינו בכל זאת. לפי התרגולת החבר'ה של חיל הים תופסים את הסוללה המזרחית, תוך כדי התרגיל צועקים שיש פצוע ושולחים אותנו להביא אותו מהמזרחית עם אלונקת תעלות מעפנה (מי המציא את החרא הזה?). אז אנחנו 4 חי"רניקים שמעניין להם את הביצה השמאלית מהתרגיל 'דה מי קולו' של חיל הים, שנאלצים עכשיו פעם ראשונה בחיינו לסחוב "פצוע" של חיל הים בתעלות באלונקה מבד (תכל'ס סדין עם רצועות), בקיצור – אלונקה באוויר, פצוע ברצפה.

נראה לי ששברנו לו את המרפק, פונה בשיירה ספיישל לארץ תוך כדי שהוא מקלל אותנו שעשינו לו את זה בכוונה (אולי חשב ככה כי לא הפסקנו לצחוק כל התרגיל).