מוצב כרכום של סוף האלף הקודם ותחילת האלף הנוכחי. רובאית רותם תופסת את הגזרה. גם אותי הצלחתם לשלוח לחפור באלבומים ואפילו למצוא כמה תמונות משגרת חיינו באותה התקופה.

בורות של פצמ"רים שיורדים עלינו כמו גשם שלוש פעמים ביום, האנטנה שכנראה מאוד עזרה לאויב לצדד את כל אשר ירה. ותיקים ישנים, מיטות בשלוש קומות שלא מאפשרות לישון על הצד לבחור במימדיי, בטח בהתחשב בעובדה שישנים בתוך החרמונית. שעות של תורנות מטבח, המון קפה, סיגריות ושש בש, צחוקים אל תוך הלילה, מחכים מול הטלויזיה לכדורגל בשבת ולחלומות בהקיציץ, אפילו אם זה שידור חוזר.

סילבסטר 2000 עם נותבים במקום זיקוקים, עמדות ממוגנות שנמוכות ממני בכעשרה ס"מ בלי קסדה, נוף עוצר נשימה שבלילות מכוסה בערפל שהופך כל חתול לאויב מסוכן. שלג, סיורים ומארבים בגזרת המוצב, תדריך מוצב ותדריך מפורט לשרשרת הפחים. המון אנשים שלנצח ישארו עמוק בתוך הלב, גם אם לא דיברנו עשרים שנה. המיטב של החברה הישראלית. חברים שהשאירו את דמם על האדמה הלבנונית ואחד משלנו, כל כך יקר שלא יחזור משם לעולם.

ידידיה, אח יקר שלי, זוכרים אותך וחושבים עליך לא רק בימים של לפני יום הזיכרון. טיפלת בחבריך עד טיפת דמך האחרונה.