חורף, קור וגשם חזק ללא הפסקה. אני עם מטולון וטאס 6 בקדמת הכוח, זוכר שהייתי דרוך ועירני. בנקודת ההיערכות או ממש לפניה הסמל מדמוני מתחיל להרביץ לרגל שלו בצעקה שקטה אומר שיש לו נחש במכנס שמכיש אותו :). אני לא זוכר איך זה נגמר בדיוק, התעסקתי בלפתוח את הטאס ולהכין אותו כבר לשכיבה, אבל אחרי כמה דקות המשכנו לנקודת שכיבה, והגשם, הגשם לא מפסיק, וחזק, טיפות כבדות.מגיעים לנקודה, רכס מול הכפר, אחלה ראות על מג'דל זון. מתיישב ומימיני עומד הבחור ממודיעין. עומד, מתמהמה. במקום שהוא אמור לשבת יש חבילה יפה של שיח קוצני. אני תופס את השיח ביד, תולש, זורק ומושך אותו לשבת. מצא לו איפה לעמוד, אני ממלמל לעצמי. יושבים כמה שעות טובות בגשם מטורף, וכל מה שאני חושב לעצמי זה מי הבן זונה שייצא בגשם כזה?! עם כל הדריכות, נקודת השכיבה הלא סימפטית והטאס 6 שלא ממש עזר – הייתי בטוח שמחבל לא יעבור פה היום, ובאמת חוץ מגשם לא היה כלום במארב הזה.
לפנות בוקר מתקפלים ויוצאים לכיוון מוצב צד"ל הקרוב, שקיף אל חרדון אני חושב. במוצב צד"ל קודם כל עושים קניות, בעיקר סיגריות, ואז מחלקים עמדות שמירה ונשפכים או שומרים. אני זוכר שדאגו למדמוני שהרגיש חולשה מההכשה של הנחש, כנראה נחש בריח, אם אני זוכר נכון, לא ארסי. אני עולה לעמדה הצפונית ומשקיף על הכפרים מולי, לא עוברות עשר דקות ומתחילים פצמ"רים על המוצב, ואז אני רואה חייל צד"ל (בגיל של אבא שלי) עם תחתונים וגופייה, קסדה ונעלי צבא, רץ ל-T55 ללא זחל שעומד ליד העמדה בה אני נמצא ומתחיל לתפעל – מוציא פגז, טוען, ויורה. לבד. תותח הצד"לניק הזה. אני זוכר שחטפתי שוק קטן מהצד"לניק הזה, לא ראיתי כמוהו עוד.
החולשה של מדמוני הסמל או מזג האוויר הגרוע הכריעו, וקיבלנו הוראה לחזור לרותם. את המארב הזה אני זוכר בעיקר מהגשם. כמה גשם.
