לבנון, לבנון

מאת: אחיה נוטה

"מארב אחרון, קשר משוגע וחייל שרק רוצה לבכות, גם ברדיו יובל לא יכול לעצור את זה, אני חותך בצד בדרך הביתה לקבור חלומות, נשארה לי חצי סיגריה ורגש חמקמק שלא הצלחתי מאז לתפוס"

לבנון 1997
משאית עמוסה, נהג מנומנם וחייל שרק רוצה לישון,
מהדרום הצחיח, 7 שעות על פלטה של כסא,
נשארו לי 4 סיגריות וסנדוויץ' עם שוקולד,

היציאה הבאה נהריה,

בט"שית חלודה, גשש מנומנם, וחייל שרק רוצה לנשום,

תחנות יערן שומע, 8 שעות על דרך טשטוש,
נשארו לי 3 סיגריות וחצי כוס קפה,

היציאה הבאה מסחלב,

לבנון אני כאן אבל הלב שלי בירושלים,

לבנון בצבע לבן, נשארו עוד חודשיים, או שבועיים או נצח

דרך אבודה, חמ"ל משותק, וחייל שרק רוצה לברוח,
אלוהים כבר לא שומע, אין ספור שעות של בדידות
נשארו לי 2 סיגריות וכמה זכרונות,

היציאה הבאה לא באופק,

לבנון את יפה, אבל הלב שלי נמצא רחוק,

לבנון, לבנון, האם באמת תישארי רק זיכרון שביר מתפורר בקלות,

מארב אחרון, קשר משוגע וחייל שרק רוצה לבכות,
גם ברדיו יובל לא יכול לעצור את זה,
אני חותך בצד בדרך הביתה לקבור חלומות,

נשארה לי חצי סיגריה ורגש חמקמק שלא הצלחתי מאז לתפוס.

מוקדש למולו נגטו ז"ל שנהרג בלבנון ב 3.5.1999
שתף באמצעות:

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *