תחילת קיץ 92, אני כבר עציץ במסייעת, יושב בצבעוני, מידי פעם מארב, מידי פעם תו"ס, ומחכה לשחרור, רק שיגיע כבר

לילה אחד הגזרה מתחממת, מישהו נתקל ואני נדרש לתת סיוע 7 בנשר בדחיפות. תופס את הנשק ובריצה אל המרגמה, מדווח מוקי לקודקוד חניתה (זכאי):

– 7 צמר קבל מטרה כחול (לא זוכר את המספר), דחוף סיוע בנשר!

אני עולה על המפה, מוציא את המטרה ואז מתערב המ"מ 7 שלי ואומר לי "תגמור קודם כל את נפיצי הקירבה הישנים". עכשיו, נסו לדמיין את הסרטון שרץ ברשתות עם הספרדי שצוחק, הרגע שהוא מכה על השולחן – איפה לעזאזל אני אמצא לו עכשיו תאריכים וסדרות בין כל הפצצות ?! בקיצור, מצאתי את הנפיץ קירבה, היכון לירי בעמדה, אני זורק פנימה את הפצצה, היא יוצאת מהקנה ומאית שניה אח"כ פיצוץ מטורף מעל הראש שלי מרעיד את כל המוצב, אני שומע את השריקות והמכות של הרסיסים בקרקע ולאחר כמה שניות מבין שמשהו השתבש והפצצה הופעלה לי מעל הראש. כמובן שיש מנגנון הגנה (דטנטורי) שלא מאפשר לה להתפוצץ בערך 60 מ' אחרי הקנה, אבל לפי הקול הבנתי שזה בערך מה שקרה לי – היא התפוצצה לפני הזמן, הרבה מאוד לפני הזמן המ"מ שלי הגיע בריצה, "אסי מה ירית?", היה בטוח שטיווחתי לו את החמ"ל של המוצב עזבתי את הקירבה והמשכתי לתת בראש עם נפיצים רגילים.

עכשיו למסקנות של מה שקרה שם באותו הלילה – הנפיץ קירבה משדר וקולט גלי רדיו לאחר הירי, ונועד להתפוצץ באויר כמה מטרים לפני הפגיעה במטרה, כדי לגרום לרסס רב כנגד אויב מחופר. באותו הלילה הקשת בציפורן – המוצב מעלינו – עבדה, הגלים של הקשת נקלטו ע"י הפצצה והמרעום שלה הופעל מיד לאחר היציאה של הפצצה מטווח הבטחון שלה.

לכוחותינו שלום, היה לנו מזל.