היה לי נשק מיוחד – מיקרו עם משתיק למקרה ונצטרך לירות מטווח קצר. דרכתי את הנשק ואיכשהו לא נכנס כדור. דרכתי שוב ויצא כדור נוסף מהמחסנית והכדור הראשון יצא מיד, הרמתי אותו מהרצפה ואמרתי לעצמי, "זה בטח סימן טוב שכדור 1 כבר יצא". החזרתי אותו למחסנית ויצאנו לדרך. לא אכנס לכל הפרטים. בדרך אל היעד קיבלנו מידע שיש כתם כהה באזור היעד. הגנרלים חשבו שזה בטח פרה או כבשה או מדורה שכבתה, אבל ליתר ביטחון עשינו עיקוף והתרחקנו. למרות שה"כתם" היה על הציר תנועה עשינו מה שהוטל עלינו לעשות בכפר.
ובדרך חזרה פחות הקפדנו ועברנו קרוב ל"כתם" הזה שהתברר כחוליית מחבלים שבאה לשמור על מי שאנחנו באנו לחסל. לפתע ראינו מחבל עם קלאץ בטווח קרוב מאוד, כמה מטרים ספורים, שבדיעבד מתברר ששמע אותנו אך לא ראה אותנו. הוא צעק לעברנו "מין האדה?" כנראה שהשיקול לקחת נשק עם משתיק היה נכון. פתחנו לעברו ולעבר חבריו באש מטווח קרוב. מפקד הכח הכריז על ספירה מהירה, וכשהבנו שכולם נמצאים, התחלנו בנסיגה לכיוון נקודת האיסוף. כשהגענו לבסיס קראו לנו למפגש עם עמירם לוין שהיה אז אלוף הפיקוד, ששיבח את הפעילות. בבוקר התברר שהתוצאות עלו על המצופה ובפעילות נהרגו כמה בכירים בחיזבאללה.
היה זה אחד מהרבה מבצעים נקודתיים שזכינו לקחת חלק בתקופה בה פצ"ן שלח אותנו למשימות מעניינות, מאתגרות ומציפות אדרנלין.
