לאט לאט מתבהר הסיפור
"תן לי סימן כשאתם בוואדי, האם שומע עבור?"
נשמע כמו אדם ער לחלוטין
כדאי לגעת בגוף כדי להאמין
שהוא כאן במיטה,
הזכרונות שלו
כבדים יותר מהשמיכה,
מורגשים יותר מהסדין
ספוג זיעה
לפתע צעקה
מרעידה את דממת הליל
"מכת אש…
שמישהו לכל הרוחות ירים פה תאורה"
מתהפך מצד לצד
פוקח עין
"שוב איבדתי את אותו החייל".

לעזעזל, אתם הייתם שורדים
לאבד שוב ושוב את אותו חייל? !
לחיות את הרגע הזה
אלף פעמים
ואז…עוד מיליון פעם
בשנים הבאות
עלינו לטובה.

לטובה?
כן, כן. אני חי טוב,
שמח ממה שיש
לא מתלונן.
איך לא מתלונן?!
שבוע אחד לא הייתי שורדת את התופת.
גם היום הייתי רץ לתוך האש בלי לחוס על חיי
אם רק היה סיכוי להחזיר אותו חי.

הלומי קרב
גיבורים שקופים שחיים לצידנו
מתמודדים בקרב על החיים
יום יום שעה שעה
ויש כבוד גדול!

מצביעה בעד צל"ש לחיים
במלחמה אני פחות מבינה
בחיים – יותר
וכשמגיע – מגיע