הדבר הראשון שאני חושב ונזכר לגבי לבנון, הדבר הראשון שעולה לי, הוא האירוע שקרה עם חן כינרתי ז"ל. התלבטתי והחלטתי לשתף, לזכרו, את מה שקרה, מנקודת מבטי שלי.

את חן הכרתי לראשונה לזמן קצר במהלך תחילת שירותי בצנחנים. בן אדם כריזמטי ומלא אנרגיות. חן המשיך את דרכו בסיירת צנחנים ומבסיס סנור עבר והמשיך לשרת ביחידה בבית ליד. חלף לו הזמן ולפני סוף השירות שלי, תפסנו קו בלבנון ואיישנו, פלחו"ד 890, את מוצב טייבה, כשהחליטו להוציא ביצוע איכות ע"י סיירת צנחנים. היחידה הגיעה לטייבה ולהפתעתי אני פוגש את חן בפעם השנייה, וגם בפעם האחרונה בדיעבד. חייכנו אחד לשני והחלפנו חוויות בקצרה, לפני שהמשיכו לתירגולים לפני היציאה.

באותו יום הייתי בכוננות הקפצה. שעת דימדומים, הצוות מוכן ליציאה ואני מתבונן מהצד, רואה את המפק"ץ מעביר תדרוך אחרון לפני יציאה, חן, קשר המפק"ץ, לובש את האפוד והקשר המרובע הגדול עם אנטנת לונג ענקית, סחב עליו כאילו זה היה צעצוע מפלסטיק, אוזנייה של הקשר היה באוזן. החושך יורד, אישור היציאה ניתןף ואני מלווה אותם במבט כשהם יוצאים מהשער לדרכם. התפניתי לעיסוקי שלי, אני יורד למטה לצוללת, שוכב קצת במיטה ומהרהר על כל מיני דברים. אחרי רבע שעה עולה למעלה להתארגן לקראת מסדר כוננות ואז מתוך החשיכה, לוחם מהצוות רץ באמוק, נכנס למוצב וצועק "רופא, רופא".

הרופא, שהיה במשרד שלו, הקפיץ את המוצב ורץ יחד עם אותו לוחם אל מחוץ למוצב. אני וכל שאר כוח הכוננות קפצנו על האביר, כל אחד עם הפק"ל שלו (הפק"ל שלי היה מרגמה 52 והייתי מס 2). חוץ מכוח הכוננות, כל מי שהיה פנוי יצא לכיוון האירוע, כשעדיין לא יודעים במה מדובר. מגיעים לזירת האירוע, פורסים טבעת אבטחה גדולה ואני ומס 1 שלי פורקים מהר מהאביר ומתחילים לתפעל את המרגמה – משחיל פצצת תאורה, נותן מכה למס' 1 והוא יורה. סופרים עד 19 ויורים תאורה שניה וכך הלאה, בשביל להאיר את השטח, איזה חצי שעה או יותר. באיזשהו שלב אמרו שזהו, נגמר הסיפור, הגפרור הרדוף. הרופא והחובשים עשו הכל כדי לנסות להציל את הלוחם.

כשחזרנו, הבנתי מדיבורים שהקשר התחשמל – אנטנה הלונג הארוכה של מכשיר הקשר שנשא חן נגעה בקו מתח גבוהה שהיה מעליו ולא השאירה לו סיכוי. אני לא ישכח איך כל הצוות חזרו אחרינו למוצב עם ראש באדמה, לתחקיר אחרי האירוע. היה לילה עצוב, ואני הייתי בשוק ובתחושת החמצה. לצערי רק אחרי אירוע זה הצבא הפיק לקחים שאנטנות הלונג צריכות בידוד.

יהי זכרך ברוך.