
שירת הצפצפה נדמה באיבחת פיצוץ
עם הד"ר הרי הייתי רק חודש לפני כן במבצע, ישבנו אחד ליד השני וצחקנו: "צחי, נעים מאוד אני צחי". ועם רם לפני חודשיים, וכך כל שאר השמות המוכרים
שנים של לחימה, זיכרון, רעות ובוץ לבנוני מתערבבים בקהילת "סיפורים מלבנון – מה שקרה במוצבים" שהוקמה בפברואר 2020 בסגר הקורונה הראשון. הקבוצה מאפשרת ללוחמים שהיו שם, הזדמנות לחלוק, לשתף ולהזכר ביחד בחלק משמעותי בהיסטוריה הישראלית, שעיצבה אותם ואת המדינה. אנחנו מביאים פה כמה סיפורים נבחרים שקיבלנו מאת הכותבים את הרשות לפרסם אותם, יחד עם התמונות המצורפות. כל הסיפורים מובאים בגוף ראשון.
עם הד"ר הרי הייתי רק חודש לפני כן במבצע, ישבנו אחד ליד השני וצחקנו: "צחי, נעים מאוד אני צחי". ועם רם לפני חודשיים, וכך כל שאר השמות המוכרים
כמעט כולם מגיעים כל שבוע, לפעמים מישהו מחסיר, אבל משתדלים לא לפספס, או שרק אבא בא, או רק אמא. חברות לא באות כל שבוע, חוץ מיעל, חברה של בועז, שמעדיף שתבוא קצת פחות. כואב הלב על אלכס, הוא עלה לבד לארץ, חייל בודד, ההורים שלו באים בקושי פעם בשנה
האתר נבנה ע"י לינגו מולטימדיה