הוא יוצא מתא הנהג להביא את מזוודת הבורסייט (מכשיר אופטי לתאום כוונות התותח) מסל צריח, אני בינתיים פותח דלתיות מחשב הירי של תא התותחן כהכנה לתאום הכוונות, שיגרה. שניה אחרי זה, פיצוץ עז וגל הדף תולש לי את הג'נטקס מהראש ומעיף אותי אל רצפת צריח הטנק, על הגב, כאילו הייתי בובה

אני זוכר שבזמן הטירונות, כשעמית והצוות שלו הגיעו בפברואר לבסיס הטירונים לאחר שנעצרו להם המסכמים, עמית נכנס לאוהל שבו ישנתי עם עיניים דומעות וסיפר לי ולחבריי על אסון המסוקים. לחשוב על זה ש-73 חיילים נהרגו ברגע. עמית, אבי והסמלים הכירו את רובם. אנשים היו שבוזים, קשה להסביר את התחושות למי שלא היה שם

שמתעוררים לתדריך לקראת הפעילות של הלילה. התדריך הוא עם מפקד הפעילות, בד"כ מפקד הטנק. אחרי התדריך יש תחקיר עם מפקד רמה ממונה: בד"כ מפקד המוצב, לפעמים עם מ"מ הטנקים ולפעמים עם מג"ד הרכס. בשעות בין הערביים הולכים לטנק לטל"ת – טיפול לפני תנועה, תאום כוונות והכנת הטנק ללילה, כלומר, הרכבת אמצעי ראיית לילה וזרקור

לקראת סוף אפריל, כשקיבלנו קצין חדש, התחלנו בפעילות כמדלגת של יק״ל. אחרי שעשינו כבר משימות במוצב ברוש ברכס עלי טאהר ובמוצב סוג׳וד בגזרת עיישיה-ריחן, צורפנו למשימה של פלס"ר צנחנים בגזרת הכפר ברעאשית. למדנו את המשימה במשך שבוע בבסיס החטיבה המערבית של יק"ל בבינת ג׳בל

מזהים מחבל בורח לכיוון כללי של נבטיה. הכפר מערבית לדלעת, הכוח משיב בירי, מתארגן ומתחלים מרדף אחרי המחבל בתוך מטע הזיתים

הפעם זה לא תורי לצאת הביתה כי עליתי למוצב רק לפני שבוע, גם כן במסוק. את סמל הצוות אמור להחליף מפקד הצוות.
יושבים בעמדת התצפית בעוד ערב שגרתי שמתנהל על מי מנוחות, ואז מתחיל רחש שצפוי לגבור לצונאמי. זה מתחיל בכך שהחיילים שירדו למנחת חוזרים לפתע למוצב. לא ברור למה. לאחר מכן מתחילות שמועות בקשר שהייתה תאונה ומסוק התרסק

ערפל כבר התפזר והשקט הלבנוני לוחש את שלו. מה שנקרא בגולני – בוקר טוב לך 'ערפל קרב'. תדריך מהיר ואנחנו בתנועה רגלית. ישראל ושאר הכוח עם הנגמ"שים מאחור שומר לנו על הגב. הגשש שאיתי מעניק ביטחון. להיזהר מתיילים בשוליים, רועי צאן במרחב, מכוניות של מקומיים שעל הציר

במהלך המסע כעסת על הצוות שלא עוזר מספיק לפק"ליסטים. על מנת להכניס משמעות לדבריך, הכנסת את כולנו לים עד לגובה הברכיים. כמובן שאתה נכנסת הכי עמוק

אין נקיונות, מבשלים לבד אז האוכל הרבה יותר טעים וזמין, והרבה פחות סינג'ורים והרבה יותר זמן פנוי. יחד עם זאת, התקפות המוצב הרבה יותר מפחידות – מוצב הדר, משום מה, היה למיטב זכרוני די פתוח מהצד המזרחי שלו, ומאד מאד קרוב לכפר תיבנית

שנה וחצי אחרי, אני כבר אזרח, מדווח "תאילנד" ביחד עם עמית פ', חבר ילדות, ששירת בגדוד 101 וגם "טחן" לבנון. בן-גוריון לסופיה, בולגריה, ומישם בטיסה ארוכה לבנקוק. עולים לטיסה, שלושה כיסאות בצד, ליד החלון יושב בחור צעיר, בגילנו, מכנס קצר, גופיה, תלתלים, בהיר, נראה אירופאי

הפעם הייתי לבד ללא צוות אורגני, אבטח אותי כוח קטן של שריון וחי"ר ואני התמקמתי על מצוק מעל הים, מחובר לכבל סנפלינג שלא אדרדר למטה. כח האבטחה היה בערך 300 מטר מאחורי מטעמי בטיחות וביטחון שדה. ברגעים הקצרים הללו נזכרתי בכולם ואפילו דמיינתי שהם כולם מאחורי.