אנחנו מגיעים לכוח, נכנסים לסריקה, ומגיעים ל-PK. ארז ואני נעמדים במרחק 3 מטרים ממנו וארז יורה 3 כדורים על המקלע. לפתע התלקחות ואש עולה מתוך המקלע. אני וארז מחלצים אחורה, מחכים מספר שניות לשמוע האם המקלע אכן ממולכד – שקט

מיד הרחתי ריח של הזדמנות. ניגשתי אליהם ובעברית מתובלת בערבית עם נגיעות בצרפתית שלמדתי בכיתה ז' ותנועות ידיים מזרח תיכוניות, רקמתי עסקת חילופיי שבויים נוסח לבנון: אתם מקבלים את הקסטה המקורית של קוקו מאילת כולל השיר "זהיל הווה", ואני מקבל 2 קסטות בערבית (לא מקוריות), אחת מהן של עבדל חאלים והשניה לבחירתכם

ביקשתי מאורי להפסיק להיות לוחם וביקשתי לדבר עם המג"ד כדי שישבץ אותי בתפקיד עורפי, שיאפשר לי לעזור בבעיות שהיו בבית. לשמחתי, אורי הבין אותי והסכים איתי. הוא ציין שכבר שם לב שמשהו רע מאוד עובר עלי ושיהיה חבל להחריף את הבעיה

מסוג האנשים שמשאירים חותם בכל פגישה ואני מזהה בו דמות ויכולות של מפקד בכיר. אני מבלה שעתיים עם האיש, והוא מכיר את כל חייליו. לא רק בשמות אלא גם באיזור המגורים, במצב בבית. אנחנו מדברים על נושאים לטיפול ברמת הפלוגה והפרט. מפקד כלבבי

אני שולח את המרצדס קדימה מעט לחסום את הציר כדי שלא יגיע מישהו ממול שיפגע מהפיצוץ. אני עולה על ביגוד מיגון מלא, שם לבנת TNT מס' 4 על הרימון. מצמת נפץ לפתיל השהיה 30 ס"מ ולפי התרגולת דוחף ללבנה. מקבל אישור בקשר להפעיל

התחילו קצת קריאות ודיבורים בין השיריונרים. המפלצת מניעה. נהמה לא גדולה, וכמו עוף החול, כמו היציאה האייקונית מהמים של אורוסולה אנדרס בסרט 'ד"ר נו', המרכבה יוצאת לה בקלילות מהביצה החומה, כאילו כלום