שמתעוררים לתדריך לקראת הפעילות של הלילה. התדריך הוא עם מפקד הפעילות, בד"כ מפקד הטנק. אחרי התדריך יש תחקיר עם מפקד רמה ממונה: בד"כ מפקד המוצב, לפעמים עם מ"מ הטנקים ולפעמים עם מג"ד הרכס. בשעות בין הערביים הולכים לטנק לטל"ת – טיפול לפני תנועה, תאום כוונות והכנת הטנק ללילה, כלומר, הרכבת אמצעי ראיית לילה וזרקור

מזהים מחבל בורח לכיוון כללי של נבטיה. הכפר מערבית לדלעת, הכוח משיב בירי, מתארגן ומתחלים מרדף אחרי המחבל בתוך מטע הזיתים

שנה וחצי אחרי, אני כבר אזרח, מדווח "תאילנד" ביחד עם עמית פ', חבר ילדות, ששירת בגדוד 101 וגם "טחן" לבנון. בן-גוריון לסופיה, בולגריה, ומישם בטיסה ארוכה לבנקוק. עולים לטיסה, שלושה כיסאות בצד, ליד החלון יושב בחור צעיר, בגילנו, מכנס קצר, גופיה, תלתלים, בהיר, נראה אירופאי

התחילו קצת קריאות ודיבורים בין השיריונרים. המפלצת מניעה. נהמה לא גדולה, וכמו עוף החול, כמו היציאה האייקונית מהמים של אורוסולה אנדרס בסרט 'ד"ר נו', המרכבה יוצאת לה בקלילות מהביצה החומה, כאילו כלום

עבור הציבור הישראלי ברובו הגדול לבנון היתה אז כמו זימזום טורדני, ששב ומציק כשיש חלילה הרוגים או פצועים, או על פי נוסח החדשות המוכר והמדאיג: "סוכנויות הידיעות בלבנון מדווחות על חילופי אש כבדים בגזרה המזרחית של איזור הביטחון בלבנון, באיזור רכס עלי טאהר. דובר צה"ל מוסר כי צה"ל משיב אש לעבר מקורות הירי".

דולב אומר לי שנשארנו רק שנינו במוצב ועוד שעתיים וחצי צריך לצאת לפתיחת ציר.אני מבין שיש לי שעתיים וחצי לישון, אני מקלל אותו ואת ישובי הצפון, דוחף סנדוויץ' שניצל לפה ויוצא מחדר האוכל למיטה

אני בסבב שינה. מכה ברגל, מתעורר, שומע את המ"פ יובל לוחש "4 מלוכלכים נעים מצפון לדרום". מרים ITT ומזהה את המטרה שלי, הם מתקרבים, אנו ממתינים.