שנים של לחימה, זיכרון, רעות ובוץ לבנוני מתערבבים בקהילת "סיפורים מלבנון – מה שקרה במוצבים" שהוקמה בפברואר 2020 בסגר הקורונה הראשון. הקבוצה מאפשרת ללוחמים שהיו שם, הזדמנות לחלוק, לשתף ולהזכר ביחד בחלק משמעותי בהיסטוריה הישראלית, שעיצבה אותם ואת המדינה. אנחנו מביאים פה כמה סיפורים נבחרים שקיבלנו מאת הכותבים את הרשות לפרסם אותם, יחד עם התמונות המצורפות. כל הסיפורים מובאים בגוף ראשון.
הודעתי לקברניט שנצליח להגיע אם נטוס בצורה חסכונית, אך בלי ספק נעבור את המגבלות בהן היינו מחויבים. הוא שאל אותי לדעתי והשבתי לו, שצריך לנסות. הוא הסכים והחלטנו להביא את הפצוע לבית החולים בטיסה ישירה. הודענו על כך לטייסת. מנהל הלחימה ערך חישובי דלק משלו והודיע לנו שאנו מגבלתיים מאד. הודענו לו, שהחלטנו להמשיך בטיסה ישירה
זה לקח בערך 5 שניות עד שהבנו שנינו שאם אנחנו לא קופצים, אין לנו סיכוי. במזל ממש, הצלחתי להזיז את הכננת של המאג תוך כדי שהנגמחון ממשיך להתדרדר לכיוון הנפילה, כדי שיותם יוכל לחלץ, וקפצתי
עוד לא הספקנו להגיד את זה ופצמ"ר נפל שני מטר מאיתנו. עוד פעם הכריזה מהמוצב התחילה להשתולל. כוננות ספיגה. שתי הפלוגות נכנסו לתוך חדרי הביטחון בריחן
הקטע הצבאי אצלם היה רק חלק מההגדרה שלהם, כאילו הצבא זה רק עוד משהו שהם עושים, כמו ללכת לעבודה. לא התייחסו ממש ברצינות לעניין החיילות, אבל החיילים שם גם היו ברמה אישית גבוהה מאוד
האתר נבנה ע"י לינגו מולטימדיה