שנים של לחימה, זיכרון, רעות ובוץ לבנוני מתערבבים בקהילת "סיפורים מלבנון – מה שקרה במוצבים" שהוקמה בפברואר 2020 בסגר הקורונה הראשון. הקבוצה מאפשרת ללוחמים שהיו שם, הזדמנות לחלוק, לשתף ולהזכר ביחד בחלק משמעותי בהיסטוריה הישראלית, שעיצבה אותם ואת המדינה. אנחנו מביאים פה כמה סיפורים נבחרים שקיבלנו מאת הכותבים את הרשות לפרסם אותם, יחד עם התמונות המצורפות. כל הסיפורים מובאים בגוף ראשון.
הסגן שלי בעמדה מעיר אותי לזיהוי של 3 מחבלים. אנחנו ממוקמים בעמדות השולטות בצורה מעולה על שטח ההשמדה שהם נעים לתוכו. בינתיים אני אומר לאורן איזו מתנה הוא קיבל כמחזור אחרון, זה נראה מבטיח מאוד בשלב הזה
האוויר היה נעים, אור הירח היה מינימלי אבל היתה ראות טובה וצלולה. היתה תחושה של טיול לילה נחמד…פתאום "בוםםםםם!" פיצוץ עז דרומית אלינו! אנחנו מיד יורדים במקום, נדרכים לתצפת לכל הכיוונים ומנסים להבין מה קרה
כמובן שהיינו עם צבעי הסוואה עוד לפני, אבל באותה שנייה כולם רצו לשירותים בכדי לחזק איפור כמו חבורה של בחורות
כשהם נכנסים לטווח הירי שלנו, הצלף אורן זריף מוריד שני מחבלים מטווח של כ-250-300 מטר, ואז ניתן האות – כל הכוח נותן מכת אש על המחבלים. אחד מצליח לחמוק לעבר עיקול הוואדי, שני מתמוטט מתחת לעץ ונמצא בן הכוונות שלי, אני יורה לעברו מספר כדורים
קצת מאוכזב למצוא את עצמי בצבעוני-ציפורן ולא במוצבים החודרים, אבל כבר בחפיפה מבין שהזמינות של שני המוצבים האלו תייצר לי קו פעיל מאוד. לא סתם זכה טנק ה-835-250 שלי לחזור מהקו עם הקילומטראז הגבוה בגדוד
האתר נבנה ע"י לינגו מולטימדיה