תחילת קיץ 92, אני כבר עציץ במסייעת, יושב בצבעוני, מידי פעם מארב, מידי פעם תו"ס, ומחכה לשחרור, רק שיגיע כבר לילה אחד הגזרה מתחממת, מישהו

לקראת סוף אפריל, כשקיבלנו קצין חדש, התחלנו בפעילות כמדלגת של יק״ל. אחרי שעשינו כבר משימות במוצב ברוש ברכס עלי טאהר ובמוצב סוג׳וד בגזרת עיישיה-ריחן, צורפנו למשימה של פלס"ר צנחנים בגזרת הכפר ברעאשית. למדנו את המשימה במשך שבוע בבסיס החטיבה המערבית של יק"ל בבינת ג׳בל

אנחנו 5 אנשים והאנדרנלין מציף, ברקע צרורות ופיצוצים של מי שזיהה את היציאה ומחזיר אש, ואנחנו מחפשים מחסה ורצים לכיוון ארנון – מה יותר טוב מכפר נטוש?

השאלות קשות ומדויקות, ואני מתחיל להבין היחיד מכל החדר שלא באמת יודע מה קורה זה אני, ועוד מעט מגיע תורי. יהיה מופע סטנד-אפ